הפרעות נפשיות לא מוכרות שצריך להתחיל לדבר עליהן

עד כמה שזה קשה להתמודד עם בעיות גופניות, זה יכול להיות קשה אפילו יותר להתמודד עם בעיות נפשיות מורכבות. מודעות והבנה לוקים בחסר גם כשמדובר בהפרעות שכיחות כמו חרדה או דיכאון חמור, שלא לדבר על מצבים מוכרים פחות, שלעתים קרובות מאובחנים לא נכון או "זוכים" להתעלמות. להלן רק כמה דוגמאות למצבים נפשיים שרוב האנשים אינם מודעים אליהם.

אנשים עם אמנזיה דיסוציאטיבית סובלים מאובדן זיכרונות - החל מאירוע ספציפי אחד ועד חיים שלמים - שעשוי להימשך דקות או שנים. השכחה קשורה לרוב לאירועים טראומטיים או לזיכרון אוטוביוגרפי. רוב המקרים הם זמניים אך מגבירים את הסיכון לפגיעה עצמית, התאבדות, או פוגה - תופעה שגורמת לסובל מההפרעה לנסוע מרחק גדול, ולהתחיל חיים חדשים לחלוטין כאדם אחר במקום אחר, תוך שכחה של חייו הקודמים.

עוד בנושא: ניסויים פסיכולוגיים מרתקים

אבולומניה - הקשורה לחרדה, לחץ ודיכאון - היא הפרעה המאופיינת בחוסר החלטיות כרוני ופתולוגי. ההפרעה מושפעת מגיל וגורמים תרבותיים, כמו גם מקרים של השפלה חברתית בילדות, ויכולה להפריע בקלות לתפקוד היומיומי. פסיכותרפיה היא צורת הטיפול העיקרית המסייעת לאנשים אלה להיות פעילים ועצמאיים יותר.

אנשי מקצוע רבים בתחום בריאות הנפש הצביעו על השימוש הממכר בסמארטפונים ובטכנולוגיה דיגיטלית אחרת כאחד הנושאים הנפוצים ביותר כיום בתחום בריאות הנפש - והנושא נוסף לאחרונה לסיווג הרשמי של ארגון הבריאות העולמי. "יש לנושא השפעות עצומות על התהליכים הרגשיים, האינטלקטואליים וההתפתחותיים של ילדים ובני נוער, והשפעות עצומות על מבוגרים המוטרדים מתקשורת חברתית ומקצועית התלויה במסך", אומר ג'ורג' לין, פסיכותרפיסט מבלוו, וושינגטון. "ההתמכרות יכולה בסופו של דבר להפוך לפיזיולוגית וגם לפסיכולוגית. מכיוון שהאינטרנט, המשחקים והמדיה החברתית הוטמעו במהירות כה רבה בתרבות שלנו והשימוש בהם כל כך נורמטיבי... יכול להיות קשה מאוד לזהות התמכרות." 

הפרעת בוויסות מצב הרוח, שהוכרה ע"י איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי רק בשנת 2013, פוגעת בילדים ובבני נוער מעל גיל 6 המפגינים עצבנות תכופה והתפרצויות זעם עזות ביחס למצב הנדון. יש חוקרים  שטוענים כי טכנולוגיות דיגיטליות והתמכרות למשחקי וידאו הן גורמים עיקריים להפרעה. הטיפול כרוך בדרך כלל בתרופות כגון ממריצים או נוגדי דיכאון ו/ או פסיכותרפיה.

עוד בנושא: סימנים שאתם סובלים מדיכאון סמוי

גם שחיקה הוכרה לאחרונה כ"תסמונת" הקשורה למקום העבודה, המאופיינת ב"תחושות של דלדול אנרגיה או תשישות; מרחק נפשי מוגבר מהעבודה או תחושות שליליות או ציניות הקשורות לתפקיד והפחתת יעילות מקצועית." התופעה נגרמת לעיתים קרובות בגלל חוסר איזון בחיי העבודה או היבטים מסוימים של תרבות מקום העבודה, ונראה ששחיקה מדמה דיכאון ומייצרת תסמינים כמו כאבי ראש וחוסר שינה, "פיוז קצר" וחשיבה צרת אופקים.

עוד בנושא: טיפים למציאת עבודת החלומות

למרות שזה עשוי להיות מפתה לתייג זאת כהכחשה גרידא, אנוסוגנוזיה היא הפרעה שבה מישהו עם בעיה נפשית/ פיזית חריפה אינו מסוגל לתפוס את מצבו במדויק, או מתנדנד בין קבלה לדחייה של מציאות רפואית שנראית גלויה לעיני כל האחרים. מחקרים בנושא הדמיה מוחית מצביעים על כך שאנוסוגנוזיה נגרמת כתוצאה מפגיעה באונה הפרונטלית המעכבת את היכולת לעדכן את הדימוי העצמי.

הפרעה סכיזואפקטיבית משלבת אלמנטים של הפרעת מצב רוח קשה (כמו חד קוטבית - מאניה או דיכאון, או דו קוטבית) עם לפחות שני תסמינים עיקריים של סכיזופרניה. התופעה מתרחשת ב-0.3% מהאוכלוסייה, ולעיתים קרובות מאובחנת בטעות כסכיזופרניה או הפרעה דו-קוטבית בגלל תסמינים מקבילים. הופעתה עשויה להיות בקנה אחד עם שימוש בסמים או אירועי חיים מלחיצים; המצב מטופל בדרך כלל באמצעות שילוב של תרופות מייצבות מצב רוח וטיפולים התנהגותיים קוגניטיביים.

בעוד שהפרעת דחק פוסט-טראומטית נובעת בדרך כלל מאירוע טראומטי ספציפי אחד, PTSD מורכבת מתרחשת לאחר חשיפה כרונית לתנאים טראומטיים ופוגעניים. מעבר לתסמינים של פוסט טראומה, אנשים עם פוסט טראומה מורכבת עלולים להפגין תסמינים נוספים, כמו: הפרעות בתפיסה העצמית, חוסר יכולת ליצור מערכות יחסים והשקפות משתנות על המתעלל.

עוד בנושא: דברים שצריך לדעת על פוסט טראומה

הפרעת אישיות נמנעת נגרמת מפחד מדחייה והערכה עצמית נמוכה עד כדי כך שאנשים עם הפרעה זו מוותרים באופן שגרתי על הזדמנויות חברתיות ומקצועיות כדי להגן על עצמם משיקול דעתם של אחרים. אף על פי שלעתים קרובות הפרעה זו יכולה להיראות מבחוץ כמקרה של ביישנות קיצונית, היא נבדלת על ידי תסמינים (לרוב שליליים) כגון היעדר חברים קרובים, ריסון יתר במערכות יחסים אינטימיות, הגזמה של קשיים פוטנציאליים וחוסר רצון להיות בקשר עם אחרים. התנהגויות מעין אלה מתחילות בדרך כלל בילדות המוקדמת, והרבה פעמים גם נעלמות בגיל ההתבגרות או מאוחר יותר.

לרבים יש נטייה לא מודעת להתעסק עם הידיים, אך מקרים מסוימים יכולים להיות חמורים מספיק כדי להוות פתולוגיה נפשית. דוגמאות לכך כוללות טריכוטילומניה (תלישת  שיער כפייתית), אוניצ’ופאגיה (כסיסת ציפורניים כפייתית), דרמטילומניה (חיטוט כפייתי בעור) ועוד. לעתים קרובות התופעה מתקשרת עם חרדה, ומה שמתחיל כ"הרגלים רעים" יכול לעלות דרגה לבושה קשה ומצוקה רגשית הפוגעת בתפקוד. אף על פי שההפרעה משפיעה על יותר מ-3% מהילדים והמבוגרים, כמעט ולא נערכו מחקרים בקנה מידה גדול, כך ששיטות הטיפול הן בעלות הצלחה ארוכת טווח של פחות מ-20%.

הפרעה דיספורית קדם וסתית מתאפיינת בדיכאון חמור, עצבנות, עייפות, התקפי פאניקה, אכילה מוגזמת, חוסר שינה וחוסר מיקוד כשבוע עד שבועיים לפני הווסת.

עוד בנושא: הפרעות הנפש המוזרות ביותר

הפרעת הסתגלות, שלעיתים נחשבת כצורה של דיכאון, מאופיינת על ידי חרדה מוגזמת, התנהגות פזיזה וקושי להתקדם לאחר שינוי משמעותי בחיים או לחץ אחר כמו מעבר למקום חדש, אובדן מקום עבודה או מוות של אדם אהוב. אף על פי שאנשים רבים עשויים לבטל את המצוקה של אנשים הסובלים מהפרעת הסתגלות ולתייג אותם כחלשים או לומר להם "להתגבר", המצב הוא רציני, אמיתי ושכיח.

הפרעות לאחר לידה נגרמות מאותם שינויים הורמונליים המתבטאים בתנודות רוח עזות הנלוות ללידה, אבל עם תסמינים שנמשכים מספר שבועות. אלו כוללים דיכאון לאחר לידה, הפוגע ב-13% מהנשים לאחר הלידה; הפרעה אובססיבית כפייתית אחרי לידה בקרב 3% עד 5% מהיולדות; וחרדה לאחר לידה אצל 9%. אף על פי שמדובר במצבים זמניים וניתנים לטיפול, קשה להתמודד איתם ללא תמיכה.

עוד בנושא: איך לגדל ילדים מאושרים

תסמונת דיוגנס מאופיינת בהזנחה עצמית קיצונית, נסיגה חברתית ואיסוף זבל. התסמונת קשורה לעיתים קרובות למצבים נפשיים שכיחים יותר כמו דמנציה, דיכאון, OCD, סכיזופרניה ואלכוהוליזם (אז המצב מאובחן כתסמונת דיוגנס משנית), ונפוצה בעיקר בקרב אנשים מעל גיל 60. האבחון והטיפול מסובכים בגלל הנטייה של אנשים עם תסמונת דיוגנס לבודד עצמם, להכחיש את מצבם בהתמדה ולסרב לעזרה. לקבוצות תמיכה וטיפולים התנהגותיים יכולות להיות השפעות חיוביות, תלוי ברמת הכשירות של הפרט.

אף-על-פי שאפשר לומר על רבים שהם בעלי אישיות תלותית, אלו המאובחנים עם הפרעת אישיות תלותית מסתמכים לחלוטין על אחרים בכל הקשור לצרכים הרגשיים ו/ או הגופניים שלהם, כולל תחושת העצמי. הם נפגעים בקלות מדעותיהם של אחרים ודורשים אישורים תמידיים מהסביבה, לרוב בגלל פחד עז מנטישה ודחייה. מחקר שנערך בשנת 2012 העריך שבין 55% ל-72% מהנטייה להפרעה עוברת בירושה מההורים, במיוחד אלו עם נטיות פוגעניות, סמכותיות או גוננות יתר.