25 פריטי אספנות שהם חסרי ערך כיום

רבים מאיתנו צוברים חפצים במשך שנים, לפעמים עשרות שנים, מתוך אמונה ש"האוצרות" שלנו - רכישות מחושבות למטרות השקעה, אוספים שנבחרו בשיטתיות או אפילו ירושות משפחתיות - יניבו תגמולים גדולים. חלקם מתגאים במקום מכובד על האח; אחרים מאוחסנים בארגזים המצטופפים במרתף והיתר נמוגים בבוידעם. אולם, למרבה הצער, הסחורה שהיינו בטוחים שערכה יעלה, מתבררת לעתים קרובות כחסרת ערך כספי, או שהיא לא שווה הרבה יותר ממה ששילמנו עבורה. להלן סקירה על כמה דברים שאולי עדיף לכם להיפטר מהם כדי לפנות מקום בבית ובכיס.

עוד בנושא: 25 פריטי אספנות נדירים ששווים יותר מהבית שלך.

עותק בשווי של 35,000 דולר של "The Freewheelin' Bob Dylan" או "האלבום הלבן" של הביטלס? בהחלט קרה. חלק מהתקליטים עשויים להיות שווים הון, אבל אף אלבום שהוזנח מזמן חטיבת הביניים לא צפוי לממן את שכר הלימוד האוניברסיטאי של הדור הבא. הרוב פשוט קונים הוצאות מחודשות וגרסאות עכשוויות, ואספנים ותיקים רוצים את הגרסה המקורית. האלבומים החשובים ביותר הם נדירים ונשמרים באופן אידיאלי בתאי אקלים מבוקרים וחפים מאבק. אחרת, צפו לפרוטות. 

בולים, כמו כל-כך הרבה פריטי אספנות אחרים, תלויים במשתנים. תנאים משחקים תפקיד גדול בקביעת הערך, וביניהם גיל הבול והנדירות שלו. האספן הממוצע שפשוט אוסף את מה שנראה יפה או מעניין, קורע את פינת המעטפה כדי להציל את אותו פרח עדין, דמות היסטורית או נוף מהמם, יסיים עם אוסף ששווה מעט מאוד. כך גם בנוגע לאלבומי בולים דלילים לילדים או למתחילים.

בשנות ה-90, אנשים השתגעו על הבובות האלו. צעצועי הקטיפה - תשעה בקולקציה המקורית - שהוצגו ע"י חברת 'טיי אינקורפורייטד' בשנת 1993, היו צעצוע חובה. אם לא שיחקו איתם והתגיות שלהם עדיין היו מחוברות, חלקם אכן היו יכולים להפיק סכומים נאים. אבל בשנה שעברה, עלה ב-eBay הסט השלם של 'דובי יום הולדת שמח' משנת 2001 בהצעה התחלתית של 15 דולר בלבד... ולא היו קונים. אתר האספנים של הבובה התאבל, "טירוף הקניות ירד משמעותית לאחר 1998 כאשר החברה ייצרה כל-כך הרבה בובות עבור השוק העולמי, וקמעונאים התקשו למכור את כולן".

מקדונלד'ס מוכרת ארוחות ילדים (Happy Meals) מאז סוף שנות השבעים, ורבים מהצעצועים הזעירים הכלולים באוכל הפכו לפריטי אספנות בשווי של כמה מאות דולרים עבור סט שלם. אבל רוב האנשים כנראה לא אספו את כל 101 הצעצועים מאותם "101 דלמטים". וכמו פריטי אספנות רבים מתקופת הנעורים, צעצועי ארוחות ילדים שווים רק באריזה המקורית שלהם - הכוללת את הקופסה של Happy Meals. אך אבוי, קופסאות אלה לרוב נפתחות רגעים לאחר הרכישה.

"רהיטים חומים" הוא מונח מובהק מתחום העתיקות עבור רהיטים מעץ כהה כמו ארונות ומזנונים, שולחנות אוכל וערכות שינה. עבודות באיכות גבוהה של בעלי מלאכה ומעצבים בעלי חשיבות היסטורית צפויות למחיר גבוה, אך ריהוט ביתי יומיומי מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ספג מכה בחזיתות האסתטיות והכספיות. כיום יש ביקוש לרהיטי ארט דקו ורהיטים מודרניים מאמצע המאה. אם תבקרו בחנות עתיקות, תוכלו לראות שהרהיטים החומים הישנים הורדו לאיחסון ותגי המחיר שלהם שונו בהתאם.

אלא אם כן חפרתם בערימות של קומיקס וחשפתם גיליונות סופר נדירים מהימים המוקדמים של סופרמן, באטמן או גיבורי מארוול הקלאסיים, סביר להניח שאתם מחזיקים בערימה של זיכרונות ילדות ותו לא. כמו הרבה פריטי אספנות, מצב הפריט הוא המפתח. בדיקה אקראית של מדריכי מחירים וחנויות מקוונות תוכיח את הערך העגום.

שוק תכשיטי התלבושות מונע על ידי טרנדים ותרבות הפופ. בעונה אחת, שרשראות ארוכות היו באופנה; אחר-כך שרשראות צמודות צוואר היו להיט. חלק מהאספנים מדלגים על כל דבר שאינו חתום (מעצבים חותמים את שמם או את הלוגו מאחור), כך שיצירות אייקוניות של מעצבים ויצרנים מצויינים (מרים האסקל, קנת' ג'יי ליין, וייס, אייזנברג ואחרים) שווים הרבה. אך באופן טבעי, עיקר תכשיטי התלבושות מיוצרים באופן המוני, שנועד להנגיש מעט זוהר לכולם. זה אומר שיש שפע של תכשיטים שלמרות שהם די מורכבים, הם שווים רק עשרות שקלים. גם כאן, מצב הפריט משחק תפקיד. קשה למכור ביוקר תכשיט עם אבני חן חסרות או ליקויים אחרים. 

רכבות מיניאטוריות מיוצרת על-ידי 'ליונל' כבר מעל יותר ממאה שנה, כך שהגיוני לחשוב שהרכבות הן בעלות ערך רב. "רכבות רבות שנעשו בשנים הראשונות שמרו על ערכן, וחלקן מוערכות גבוה על-ידי אספנים", נאמר במועדון האספנים של ליונל באמריקה. "הרכבות הנפוצות יותר, עשויות שלא להיות בעלות ערך אספנות גבוה". כרגיל, מצב הפריט, נדירות ואריזה מקורית הם המפתח. אם הרכבת נמצאת באריזה חבוטה עם מסילות מעוקמות וחלודה, תשכחו מזה.

צלחת הפורצלן להגשה מהחתונה של סבא וסבתא הועברה סוף-סוף אליך. אם היא מעולם לא נסדקה, זה נס, ואז היא שווה משהו. אבל עם כל-כך הרבה רפרודוקציות או חידושים של דפוסי וינטג', זה יכול להיות קשה למדוד במדויק מצב ונדירות. אם הצלחת מעולם לא הייתה בשימוש והיא שייכת ליצרן נחשב, יתכן שיש לכם מזל. אולם לעתים קרובות יותר, פריטים שהועברו בירושה הם בעלי ערך רק בעיני המשפחה.

יש הורים שישלמו הכל כדי לשתף את ילדיהם עם ספר ילדות אהוב. ישנם גם אספנים שאוספים ספרים לכריכות שלהם, או למסגרות דפים למטרות קישוט. בשנה שעברה נמכרו שני עותקים במהדורה ראשונה של הקלאסיקה 'לא רעב ולא אוהב' של ד"ר סוס משנת 1960 במחיר של 4,750 דולר ו-3,500 דולר באתר Biblio.com - אך אלה הציגו איכויות ספציפיות למדי, אשר ככל הנראה חשובות רק לאספנים הנדירים ביותר. אחרי הכל, הקסם של רוב ספרי הילדים הוא שהם נאהבו על ידינו: הם נושאים לעתים קרובות הקדשות עם שמות של ילדים, דפים מקופלים, סימני עפרון אקראיים או אפילו כתמים קטנים - ואלה לא בדיוק שווים נקודות, במיוחד כאשר כל-כך הרבה קלאסיקות זוכות להדפסות תכופות.

סטים של רגעים יקרים לכלה וחתן הם מתנות חתונה טובות או קישוט עוגה למזכרת, שזוגות מתגאים להציג בבית החדש שלהם. נבירה ב-eBay תגלה כי סטים רבים אמנם מעוררים נוסטלגיה, אבל סט עם כיתוב "אלוהים יברך אתכם וישמור עליכם" משנת 1979 שצויין כ"נדיר" - הוצע במחיר של 8.50 דולר בלבד.

אנשים רבים מתמקדים בנושאים או ביצרנים ספציפיים כאשר הם אוספים צלחות של האמן האמריקאי המפורסם, נורמן רוקוול. אבל בעלי הצלחות צריכים לחשוב פעמיים לפני קידוד הפריטים הללו, כי צלחות מקוריות במצב מצוין, בתוך הקופסה, עם קלקר ותעודות מקוריות נמכרות בפחות מ-50 דולר באתר Rockwellplates.com.

הבובות האלו הפכו לפופולריות בתחילת שנות ה-80, וכולם רצו לפחות אחת כזו. כמו הרבה פריטי אספנות מתקופת הנעורים, מצב הפריט הוא הכל; אז אלא אם כן הבובה שלכם מעולם לא יצאה מהקופסה, צפו אולי להחזיר את סכום ההוצאה. 

פסלוני הומל התבססו על רישומי נזירה עם שם המשפחה "הומל" - העובדה שאולי שווה הכי הרבה בנוגע לפסלונים האלו. פסלוני הומל של חברת 'גובל', הופקו לראשונה בשנות השלושים של המאה הקודמת, ורבים התהדרו בהם. אבל הקסם שלהם נפל במידה רבה והם איבדו את הפופולריות שלהם. רבים מהאספנים הנלהבים ביותר מתו, ופסלון קלאסי של "ילד הכפר" אוחז בסל נמכר תמורת דולר אחד ב-eBay.

מכוניות יצוקות מיניאטוריות של 'הוט וילס' שהוצגו בסוף שנות ה-60 המאוחרות, ריגשו ילדים במשך שנים, וכיום משמחות גם אספנים. למרבה הצער, הכמות העצומה של הדגמים המיוצרים והעובדה שרובם נשחקו גורמות למחירים לרדת. היו מכירות מוצלחות, אבל הרבה מהדגמים של שנות ה-60 נמכרו תמורת דולרים בודדים.

תמיד יהיו בובות ברבי ששוות הרבה כסף, כי תמיד יהיו אספנים שלהן בעלי כיסים עמוקים. אבל הברביות שרוב האנשים מחזיקים, לא יעשו אף-אחד עשיר. אפילו בובה ממהדורה מוגבלת של דונה קארן בלומינגדיילס נמכרה בסכום של 22 דולר ברשת.

זו קטגוריה מסובכת. ישנן חתימות מאומתות שיסחרו במחיר של מכונית או בית חדש - אך השכיחות של זיופים, מוצרים בייצור המוני וכדומה, מביאים לכך שיש סיכוי גדול יותר שהפריט שקניתם אינו שווה הרבה. אם הייתם עדים לאותה חתימה, זה סיפור אחר, ומזל גדול.

טיפ למזומן מהיר: שקלו את אתר בוננזה כאפשרות נוספת בשוק המקוון למכירת מזכרות ספורט עם חתימות. אפשר לנסות גם אתרי ספורט כמו sportsmemorabilia.com.

אנדי וורהול היה אולי אספן צנצנות העוגיות המפורסם ביותר בעולם, והאוסף שלו נמכר בסביבות רבע מיליון דולר בסוף שנות השמונים. אבל עבור האספן הממוצע, שרידי העבר האלה ניתנים לרכישה עבור כמה דולרים בודדים בשוק הפשפשים או בפחות מ-50 דולר ב-eBay.

אנשים אוספים פעמוני חרסינה או מתכת לזכר מיקומים, יעדים ואירועים מיוחדים. הם מעוררים זכרונות מלאס וגאס ולונדון, ומצטרפים לפעמונים שנאספו ממסעות ואירועים מיוחדים מרחבי העולם. אבל כיום, אפשר לטייל בעולם דרך eBay, ולאסוף פעמונים מהר ורנון (4 $), הוואי (6 $), סינגפור (5 $)… לא שווה במיוחד.

אז פעמונים הם לא הקטע שלכם? אולי אנשים העדיפו להביא לכם במתנה מלחיות ופלפליות. כיום, רובם נמכרים ב-eBay תמורת פחות מ-10 דולר - לא הרבה יותר מהמחירים המקוריים. הרבה סטים מעוצבים בצורת כובעי קאובוי, קינג קונג ובניין האמפייר סטייט, מגדל פגודה, שחפים, ראשי סוסים ועוד רבים, נמכרו תמורת 40 דולר. אותם סטים המצטופפים במדפים שלכם נועדו לאסוף אבק יותר מאשר כסף.

כשמטיילים בחו"ל, מופעי ברודווי תמיד נראים כמו מותרות, במיוחד לאור תמחור הכרטיסים המופקע. מודעות וינטאג' של 'פלייביל', בעיקר בערבי פתיחה, עשויות להיראות כמו זהב תיאטרלי. למרבה הצער, המחירים שלהן צנחו מאז פלישת האינטרנט. כעת, ניתן להשיג פוסטר מ-1964 המפרסם את "מצחיקונת" בכיכובה של ברברה סטרייסנד ב-10 דולרים, כשלפני כמה שנים הוא היה עולה 350 דולר. ישנם חריגים, כמו תמיד, אך הערך העיקרי של פריטי אספנות אלו מתבטא בזיכרון ולא בכסף.

בגלל שיגעון קישוט הבית בכלי עבודה עתיקים, אספנים קונים פריטים מעין אלו לפי המראה שלהם, ולעתים קרובות אפילו מבלי לדעת מה השימוש המקורי של הפריט. אך רפרודוקציות הוצפו בשוק, והיום, עם טרנדים עיצוביים שהולכים ונוטים לכיוון המודרני, ניתן לרכוש קלשונים ומזמרות כבשים ישנות תמורת פחות מ-50 דולר.

אתם מסדרים את הארון של סבתא ונתקלים בעשרות שמלות. אלא אם כן יש להן תוויות מעצבים, גזרה שחזרה לאופנה או פרטים בולטים שנראים כמו חדשים, אתם בעצם מסתכלים על ערימת בגדים ישנים. אספני וינטאג' חסרי רחמים כשמדובר במקור הפריט ומצבו. שמלת נשף משנות החמישים תעלה עד 75 דולר, לפי eBay.

טיפ למזומן מהיר: אתר Etsy עשוי להיות בחירה טובה יותר מ-eBay אם אתם מחפשים מקום למכור בגדי וינטג' או תכשיטים ברשת. אתרים שמרכזים פריטי אופנה כמו Poshmark גם מושכים קונים פוטנציאלים.  

אומרים שכאשר אמן נפטר, הערך של היצירות שלו עולה פלאים. ובכן, עם תומאס קינקדה, מי שמכונה "צייר האור", כמות העבודה העצומה הותירה הרבה אספנים מצויידים. לאחר מותו ב-2012 דיווח הגרדיאן כי באחד מכל20 בתים בארה"ב יש עבודה שלו (העתקים, כמובן), וכעת ניתן לרכוש את ציור 'שער המעיין' תמורת 15 דולר, כולל מסגרת.

כמו כל-כך הרבה צעצועים אחרים, ילדים אהבו אותם - ושיחקו איתם. את המשאית של הס, סביר שהילדים ישר הוציאו מהקופסה. אם יש לכם את הדגם הראשון משנת 1964, והוא כמו חדש, יתכן שהוא שווה כמעט 2,500 דולר. בדיקה מהירה של המחירים באמצע יולי האחרון, מראה כי עשרות דגמים, במיוחד אלה משנות השבעים, נמכרים תמורת פחות מ-40 דולר. ישנם שפע של אספני הס, אך מחירים גבוהים אינם הנורמה.